המצאה.
מדפסות לייזר, כפי שאומר לנו השם שלהן, מתבססות על טכנולוגיית לייזר שנרתמה לשירות ההדפסה המשרדית והביתית. היה זה אלברט איינשטיין שהניח את היסודות התיאורטיים הנדרשים ליצירת קרן שכזו והסביר אותן במאמרו על התיאוריה הקוונטית של הקרינה.הדגמה מעשית ראשונה של התקן היוצר קרן לייזר הוצג ב1960 על-ידי תיאודור מימן שהוכיח שאכן התיאוריה נכונה וניתנת ליישום. כעבור תשע שנים הציג החוקר גרי סטארקוות'ר את אב הטיפוס של מדפסות הלייזר והוא נחשב לממציאן של מדפסות הלייזר. אב הטיפוס התבסס למעשה על מכונת צילום ששולב בה התקן לייזר. הדגם המסחרי הראשון הופיע בשוק ב1976; הייתה זו מדפסה גדולה שנאמר עליה שהיא "תופסת חדר שלם" והיא יועדה להדפסת כמויות גדולות של דברי דפוס כמו חשבוניות ותוויות דואר. ראוי לציין שלמרות כל ההתפתחויות הבאות, מספר מדפסות מדגם זה נמצאות בשימוש גם בימינו.
שכלול.
מדפסות הלייזר האישיות הראשונות – מדפסות קטנות יותר שהתאימו למגוון רחב יותר של הדפסות – הופיעו בשוק ב1981. הדגם היה אמנם משוכלל מקודמיו אך מחירו הרקיע שחקים ואפשר רק למיעוט קטן של עסקים לרכוש אותו. מגמת ההשתכללות המשיכה ויחד איתה גם הירידה במחיר מדפסות הלייזר. ב1984 החלו להופיע דגמים בייצור המוני שהתאימו למחשב האישי שהחל להתפשט בשוק. מאז ממשיכה המגמה הכפולה של השתכללות וירידה במחיר מדפסות הלייזר. אם בשנת 1984 המדפסת שקלה 35 ק"ג ועלתה 3500 דולר הרי שכיום מדפסת קלילה וקטנה נמכרת גם במחיר של כמה מאות שקלים.
פופולריזציה.
הטכנולוגיה המודרנית צומחת בתוך חברה דמוקרטית שמעלה על נס את שוויון ההזדמנויות ואת ההשתתפות של אחד ואחת בשלטון ובחברה. אך טבעי אם כן שהטכנולוגיה שנוצרת בתנאים אלו תציית להם. כך אנו עדים לתהליך קבוע שבו המצאות עוברות אבולוציה שדרכה הן משתכללות והולכות ויחד עם זאת עוברות התאמה לייצור המוני. בצורה זו מדפסות הלייזר שמבוססות על המצאה מסובכת כמו קרן הלייזר הופכות עם השנים למוצר שווה לכל נפש שתופס בטבעיות נהדרת את מקומו בכל בית ובכל משרד. הטכנולוגיה אינה שמורה ליחידי סגולה אלא מופצת בקרב החברה כולה – כדי שתהליך ההפצה יתבצע היא משתכללת ועוברת שיפורים שיבטיחו את הנגישות שלה לכול צרכן.
